הירשמו וקבלו עדכונים ישירות לתיבת המייל שלכם!

לכבוד החג אולי נצא מעבדות לחירות

על ידי

כולנו יודעים שפסח הוא חג שמציין את יציאתם של בני ישראל מעבדות במצרים לחרות.
יש משהו קלישאתי באמירה הזו "יציאה מעבדות לחירות", בוודאי בעולם המודרני בו אנחנו חיים, כי בהמון מקרים אנחנו מרגישים משועבדים לכל מיני דברים ולא יודעים בכלל אם אנחנו יכולים להשתחרר מהם.
החיים המהירים, המידע שנגיש לנו בכל מקום ובכל שעה, ההתפתחות הטכנולוגית המואצת הפכו אותנו למשעובדים למיילים, לטלפונים, לחוסר יכולת להגיד "עכשיו אני מתנתק לכמה שעות", לתרבות הצריכה המוגברת, לחשיפה להמון מוצרים שפעם בכלל לא ידענו שהם קיימים ושאנחנו צריכים אותם.

DeathtoStock_Medium10

לפני חג החירות אני חייבת לכתוב את שני הסנט שלי בעניין החירות.
לפני 6 שנים החלטתי לצאת לעצמאות הפרטית שלי. החלטתי להתגרש וגם לעזוב מקום עבודה חם, מחבק ומספק, שבו עבדתי מעל 20 שנה.
למה עשיתי את זה? כי הרגשתי משועבדת, הרגשתי שאני פועלת על אוטומט ושאני נובלת לאט לאט, שום דבר כבר לא ריגש אותי או השפיע עלי. הטריד אותי שבהלוויתה של אמא שלי, שנה קודם לכן, לא הצלחתי לבכות, הרגשתי שהכל תקוע אצלי בפנים ולא יוצא החוצה, כי אני צריכה להמשיך ולתפקד ולהראות שהכל בסדר. חייתי המון זמן מתוך "לא נעים לי" ומתוך רצון לרצות את הסביבה שלי, אבל לא חשבתי לרגע מה אני רוצה ומה אני צריכה ואיך, לעזאזל, אני יכולה להשיג את זה.

עברתי כמובן תהליך וברגע שהבנתי שרק אני יכולה לעשות את זה, אף אחד לא יכול לעזור לי כאן, קפצתי למים והפכתי את חיי על פיהם. זה לא היה קל, מאוד מאתגר אפילו, אבל מהרגע שיצאתי לדרך, עם כל המהמורות שעברתי, ידעתי בתוכי שזה הדבר הנכון, שמכאן רק אפשר לצמוח, שאין בכלל אופציה אחרת. אני מרגישה היום שיצאתי לחירות. כבר לא מתרגשת ממה יגידו, בדרך השארתי אנשים שהיו שיפוטיים כלפי, או לא מבינים, או לא מפרגנים – אין להם מקום בחיי.

שחרור

למדתי שהחפצים אינם חשובים ואני צורכת אותם הרבה פחות, עדיין אוהבת נעליים אבל במידה, עשיתי לעצמי סדרי עדיפויות כדי שהדברים החשובים ביותר (הבנות שלי – ברור, אבל גם אני) יקבלו מענה לפני דברים אחרים. כן, אין לי עוזרת ואני מנקה לבד אבל גיליתי שאני אפילו נהנית לעשות את זה. החלטתי שאני עושה כל מאמץ להיות בצהריים כשהבנות מגיעות מביה"ס בבית, למדתי לעצור ולהגיד לעצמי "עכשיו את צריכה קצת מנוחה".

לכל האנשים שעוברים אצלי תהליך ומגיעים לסדנאות שלי, וגם לכל חבריי אני רוצה לאחל חירות אמיתית – שנלמד כולנו לא להשתעבד להלוואות, ולקניות שלא ממש צריך.
שנדע לעמוד מול כל מיני מוסכמות חברתיות שהפכו מפלצות (מתנות לחברים ולחתונות ולארועים שונים, חגיגות יומולדת לילדינו שהן חסרות כל פרופורציות וגבולות).
שנפגין את האג'נדה החברתית כלכלית שלנו, או סתם צרכנות נבונה, במקומות שאפשר (לא לקנות ברשתות יקרות שמצפצפות עלינו, לא לקנות מוצרים של יצרנים שמייקרים סתם ללא סיבה את מוצריהם וכד').
שנלמד סוף סוף לחיות ממה שיש לנו ולהסתפק בזה.

שיהיה לכולכם חג שמח ונעים. אם תלחצו כאן, תשמעו שיר אביבי ומשמח

 

10 תגובות ב לכבוד החג אולי נצא מעבדות לחירות

  1. רונית גמליאל
    1 באפריל 2015 7:53 (5 שנים לפני)

    איה היקרה, כמו תמיד, גם הפעם היטבת לתאר את התחושות והמחשבות שהובילו להחלטה ליציאה לחרות, חירות אמיתית שנובעת מהקשבה אוטנטית לרצונות וראיה בהירה של העתיד, לא לכל אחת יש את האומץ לבצע את השינוי הנדרש כך שהפוסטים שלך משרים השראה ומסייעים לאזור את האומץ לחיים איכותיים של חירות וחופש כל כל המשמעויות, אני מאחלת לך חג נפלא ושמח ,שגשוג פריחה והמשך עשיה פורה . ו…תודה על השיר המקסים

    הגב
    • איה
      1 באפריל 2015 10:02 (5 שנים לפני)

      רונית, מי כמוך יודעת 🙂 מקווה שאת מבינה שההחלטה שלך פתחה לך אפשרויות ועולמות אחרים, שונים, מאתגרים. שולחת לך חיבוק וחג שמח!

      הגב
  2. מיכל מנור
    1 באפריל 2015 8:37 (5 שנים לפני)

    איה, בכל פעם שאת מאפשרת לנו טעימה מהסיפור הפרטי שלך זה נותן כח והשראה גם לנו. מאחלת לך חג חירות שמח ומחכה להמשך 'סיפור העצמאות' שלך בחג הבא….

    הגב
    • איה
      1 באפריל 2015 10:01 (5 שנים לפני)

      מיכל, חג שמח!

      הגב
  3. שירי מור אייזן
    1 באפריל 2015 9:33 (5 שנים לפני)

    כ"כ נכון. אני מרגישה שאני גם על סף החלטה כמו מה שתיארת על לפני 6 שנים (לא החלק של הגירושים…). שינוי פאזה והגדרה מחדש של סדר העדיפויות בכדי לאפשר לעצמי להיות משוחררת יותר מכבלי עבודה "לא נעימה" ויותר זמן עם הילדים. מאמצת את הנקודה למחשבה….

    הגב
    • איה
      1 באפריל 2015 10:01 (5 שנים לפני)

      שירי יקרה, לכי עם תחושות הבטן שלך. הן לא מכזיבות…

      הגב
  4. תמר מור
    1 באפריל 2015 12:02 (5 שנים לפני)

    איה פוסט מקסים! אני מאוד מתחברת למה שאמרת על "הכל עצור בפנים"… הרגשתי ככה תקופה ארוכה ואני עדיין בתהליך שחרור…
    תודה וחג שמח!
    תמר

    הגב
    • איה
      1 באפריל 2015 13:00 (5 שנים לפני)

      תמר, תודה, צריך ללמוד לשחרר, לקוח זמן אבל שווה 🙂
      חג שמח!

      הגב
  5. אילת
    1 באפריל 2015 15:08 (5 שנים לפני)

    איה יקרה, הפוסטים האישיים שלך תמיד מראים על מידה נפלאה של נדיבות וחכמה. חג חירות שמח לך 🙂

    הגב
    • איה
      1 באפריל 2015 16:37 (5 שנים לפני)

      איילת רב תודות, חג שמח!

      הגב

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. * שדות חובה מסומנים

תגובה *