חזרתי לפני שבועיים מארה”ב. נסעתי לחופשה קצרה. לבד, הבנות נשארו עם אבא שלהן.
לפני הנסיעה הכינה לי כל אחת מהבנות רשימה ענקית של כל מיני דברים שהיא ממש חייבת ופשוט לא יכולה להמשיך לחיות בלעדיהם.
הסברתי להן שעל מנת לממש את רשימת החלומות של כל אחת מהן אצטרך, ככל הנראה, לשדוד בנק בגודל בינוני ושהן חייבות להכין סדרי עדיפויות. אין ברירה.
הקטנה אמרה לי 3 דברים מכל הרשימה, שהיא ממש ממש רוצה ולגדולות זה היה קצת יותר קשה ובסופו של דבר הן אמרו לי שהן סומכות עלי (שזה כשלעצמו מחמאה, במיוחד כזה בא משתי המתבגרות שלי).
אז נסעתי ומאוד נהנתי, גם כי היה לי חופש כיפי, גם כי עבדתי ממש קשה בשבילו (אני חושבת שכשמרגישים שיש גמול לעבודה הקשה, נהנים ממנו יותר) וגם כי עשיתי המון קניות – מה שאני לא עושה בדרך כלל.
הקניות בחו”ל ובארה”ב בפרט יכולות להיות חיסכון משמעותי כי את הבגדים שהבנות ואני היינו צריכות קניתי בחצי ממה שהייתי קונה בארץ.
אני חייבת לומר שהתכוננתי מראש – היה לי תקציב ברור וידוע לכל הקניות – גם בשבילי וגם בשביל הבנות, אבל כשהגיע הרגע, לא רציתי לאכזב אותן ואמרתי לעצמי, טוב, אקנה גם את זה ואוותר על זה. באחד הימים אמרה לי הגיסה שלי, איתה הסתובבתי – “די, עכשיו תקני רק לעצמך, קנית להן מספיק”.
מה שאני מנסה לומר הוא שכולנו נכנעים לרצון לתת לילדינו הכל, שיהיו מרוצים ושמחים. לא תמיד זה טוב. אם ניתן להם יותר מדי – איזה שעור אנחנו נותנים להם?
אז כן, עצרתי, וקניתי גם לעצמי, והיו לי מספיק דברים בשלושת הרשימות שפשוט לא קניתי כי זה לא הצליח להיכנס לתקציב שהכנתי לנסיעה.
ובסופו של דבר? הבנות (וגם החברות שלהן) אמרו לי שאני מלכה – כן, שוב הוכתרתי, היו מרוצות ומאושרות עד הגג, וגם אני – כי הן היו מאושרות וגם כי קניתי לעצמי בגדים חדשים.
3 דברים שאני ממליצה לעשות לצורך ניהול התקציב לנסיעה:
לפני הנסיעה – תבדקו מה צריך – אני למשל עברתי עם הבנות על ארונות הבגדים לפני, עשינו סדר וראינו מה חסר לכל אחת מהן. הכנתי לעצמי פנקס ורשמתי בו בצורה מסודרת “מכנסיים – צבע שחור – מידה…”
הכינו תקציב ברור – כמה כסף מיועד לקניות, כמה למסעדות, כמה לכניסה לאתרים, כמה לדברים קטנים (כמו שתיה, נסיעות באוטובוס וכד’)
קבלו החלטה שאתם לא סוטים מהתקציב. אני נסעתי עם מזומן, מתוך כוונה להשתמש רק בו. זה נוח וטוב כי רואים בצורה ברורה, ואפשר לספור כמה נשאר לכם.
אז שתהיה לכם נסיעה טובה, לפחות כמו שהיתה לי!