בשבוע שעבר כתבתי על איך אפשר לעבור את החופש הגדול בלי לפשוט את הרגל. קיבלתי המון תגובות ושאלות על דמי כיס, איך עושים את זה?
החזון ההורי הוא לתת לילדינו כלים לעצמאות ובגרות שיעצבו את חייהם כאדם בוגר. הכסף הוא חלק חשוב מכך שכן עצמאות כלכלית מובילה למימוש חלומות והגשמת מאוויים. כולנו רוצים שילדינו, כבוגרים, יוכלו לממש את חלומותיהם. אם ילמדו לנהל נכון את הכסף – יש סיכוי טוב שיוכלו לממש חלומות.
בואו לא נשכח שהילדים שלנו חיים היום בחברה השגית, תחרותית וחומרנית שמודדת אותם, פעמים רבות, על פי מותגים.
אנחנו חיים בעולם של שפע והשפע הזה מבלבל, גם אותנו המבוגרים, ובמיוחד את הילדים שלנו ולעיתים גורם להם לבחור בחירות מוטעות. ככל שהאריזה יותר נוצצת, צבעונית ומושכת, כך הסיכוי שנבחר בה למרות שייתכן ומדובר במוצר נחות מבחינה איכותית.
אני מאמינה שצריך לדבר עם הילדים על כסף – ללמד אותם את ערכו, להראות להם השוואות בין דבר לדבר, להסביר להם בפשטות שאם נקנה את X לא יישאר לנו מספיק ל-Y וגם כמובן להציב להם גבולות: אני חושבת שיש לך מספיק, את זה לא קונים, אני חושבת שאת זה אתה לא צריך (לא יקרה כלום לנפשם הרכה). בדרך זו אנחנו מלמדים אותם ערכים כמו – איפוק, צניעות, הסתפקות במועט, חיסכון.
אנחנו כהורים מבינים מה טובתם של הילדים שלנו לטווח הארוך. הצבת גבולות בכסף לילדינו היא בדיוק זה – לחשוב על הטווח הארוך. מה שנעשה היום, ישפיע על ההתנהלות שלהם בעתיד.
אני נתקלת בהמון אנשים שבגלל התנהלות כלכלית בעייתית של ההורים וחוסר בהצבת גבולות, בכסף ובכלל, מתנהלים בצורה שגויה לאורך שנים, צוברים חובות רבים ולא מסוגלים להרים את הראש מעל למים.
דמי כיס הם היתרון להצבת גבולות לילדינו בתחום הכסף.
מה עושים?
בגיל 5 קונים להם קופה ונותנים להם מדי פעם מטבעות שישלשלו לתוכה.
בגילאי 6-9 כשהם כבר מתחילים ללמוד חשבון, נותנים להם מטבע לרכישת ממתק ועושים חישובים: כמה זה עלה, כמה כסף היה לי, כמה עודף קיבלתי. מעודדים אותם לחסוך (תקנו להם קופה נחמדה) כדי לקנות משהו גדול יותר.
בגילאי 10 ומעלה אפשר להתחיל מתחילים לתת דמי כיס באופן קבוע. כמה לתת? חשוב להבין מה הצורך ולהחליט יחד עם הילד למה בדיוק ישמשו דמי הכיס. עדיין תנו דמי כיס לפי היכולת שלכם ולא רק לפי רצונו של הילד. זה ילמד אותו להתאפק וייתן לו שעור חשוב בדחיית סיפוקים.
מה עוד חשוב לדעת?
אני ממליצה לתמרץ אותם לחסוך – אם תחסוך למשהו גדול שאתה רוצה סכום מסוים – אני אשלים לך את ההפרש. זה מדרבן אותם.
לא להשתמש בדמי הכיס כשוט – התעודה לא משהו, לא תקבל דמי כיס. אין קשר בין שני הדברים.
לא לשלם לילדים עבור ביצוע עבודות בבית – הם חיים בקהילה (המשפחה שלנו) וזה חלק מתרומתם לקהילה בה הם חיים.
מה עושים בחופש הגדול?
אני מגדילה לבנות שלי את דמי הכיס בתקופת החופש הגדול – זה מונע חיכוכים ומריבות. עשו איתם תאום ציפיות – למה משמשים דמי הכיס וגם למה לא. ממליצה לכם לפעול בצורה דומה.
לקראת סיום אני רוצה להמליץ לכם להיכנס לבלוג המקסים של חברתי היקרה עינת ספקטור, מזמינים, לקרוא את הפוסט שלה לחופש הגדול, להדפיס טבלאות לתכנון החופש הגדול וגם סתם להנות ממנו. לחיצה כאן תעביר אתכם לשם 🙂
10 תגובות ב על ילדים וכסף ודמי כיס
1Pingbacks & Trackbacks ב על ילדים וכסף ודמי כיס
-
[…] עומדים לשמש. אתם מוזמנים לקרוא פוסט שכתבתי על דמי כיס כאן. 6. חפשו ברשת יש המון פרסומים על פעילויות חינמיות. 7. הכי […]
עופרי זוטא
22 ביוני 2015 6:14 (10 שנים לפני)אחלה פוסט איה! גם אני בעד שיתוף הילדים. גם במושגים מעולם הכסף, גם בעניין הקופה וסדרי העדיפויות. מה שמעניין הוא, שהלל, שמחזיק בקופה שלו כמה מאות שקלים, שומר עליהם בקפדנות יתרה… יותר מזה יש לנו פרוייקט שאנחנו מתחזקים איתו – איסוף בקבוקים, והכסף שמצטבר הולך למתנת יומולדת שווה במיוחד, שבלי הפרוייקט הזה לא היינו קונים לו.
איה
22 ביוני 2015 6:25 (10 שנים לפני)עפרי, אתמול בהרצאה שנתתי אמרה לי מישהי מהמשתתפות שהבת שלה אוספת בקבוקים ושהיא נחרדת מזה. אני דווקא אמרתי לה שיש כאן 2 היבטים – הראשון יצירתיות של הבת ודרך "להרוויח" כסף והשני – שמירה על הסביבה. היא עצרה ואמרה לי שלא חשבה על זה…
יונית
22 ביוני 2015 7:40 (10 שנים לפני)איה תודה, יש לנו קופה לתמר בת שש ואכן זה הזמן ללמד אותה. המאבק הגדול הוא בקרטיבים. לימדתי אותה שקרטיה אנה שווה לחמישה קרטיבים קולה, היא מבינה ובוחרת בדרך כלל בזול. תודה
איה
22 ביוני 2015 10:02 (10 שנים לפני)יונית, אם תמר לפעמים רוצה את הקרטיב היקר זה גם בסדר, כל עוד היא מבינה את המשמעות. זו דרך נפלאה (באמצעות הקרטיבים) ללמד אותה ערך של דברים. כבוד! 🙂
אילת
22 ביוני 2015 7:51 (10 שנים לפני)איה, פוסט חכם ומעולה. כשמכניסים את הנושא של הדמי כיס, ישר רואים איך זה משפיע על היכולת של הילדים לתכנן, וגם נותן להם מוטיבציה לחשוב, לחסוך, להרגיש עצמאיים… והמשפט "אמא תקני לי" התלותי והמעצבן מושמע קצת פחות 🙂 בדוק.
איה
22 ביוני 2015 10:01 (10 שנים לפני)אילת, בדיוק זה – זה מייתר את הצורך של החברה הצעירים להתלונן ולהתווכח ומעביר את האחריות אליהם.
עינת
23 ביוני 2015 4:24 (10 שנים לפני)איה, פוסט מעולה, שעושה חשק ליישם מיידית. עם הצעירים שלי (בני 7) עוד לא התחלתי את ענייני הדמי כיס, ממקום של לא בוער להתחיל עם תאוות הכסף… עכשיו אחרי הפוסט הזה, אני חושבת שנתחיל ממש עכשיו עם נוהל דמי כיס.
לילדים הגדולים יותר, שיש להם דמי כיס, ולא צריכים להחזיק את הכסף פיזית ביד ממליצה על שיטה שפיתחתנו ועובדת לנו נהדר שנים- הכסף שלהם מוחזק וירטואלית בחשבון שלנו ומנוהל בטבלת אקסל (גוגל דוקס שאפשר לגשת אליה מכל מקום). האקסל יודע להעביר לחשבון שלהם את דמי הכיס ביום קבוע בשבוע והסכום מצטבר. כשהם מבקשים "למשוך" כסף (לקבל כסף מזומן לידבם) אנחנו מציינים בטור ההוצאות את הסכום והתאריך. למעשה זהו מין חשבון לכל דבר, רק אצלנו תחת החשבון (בעצם הבנק 🙂 ).
איה
23 ביוני 2015 4:27 (10 שנים לפני)עינת זו שיטה מעולה. אני פתחתי לגדולות חשבונות צעירים בבנק (חשבון נטול עמלות). יש לי הוראת קבע בכל חודש לכל אחת מהן והן יודעות לבדוק מה היתרה ולהוציא כמה שהן צריכות. חשבון צעיר לא יכול להיות במינוס כך שאני לא מוטרדת בלל 🙂
שירה
11 בדצמבר 2017 10:31 (7 שנים לפני)רק קוריוז מעניין
כשהילדון שלי הגיע לגיל 6 והכסף הפך לנושא שיחה החלטנו להתחיל במיני דמי כיס של שקל בשבוע. עבד נהדר אבל הילדון הבין שלטרקטורון ממונע זה לא יספיק בטווח הקרוב וכל עוד הוא מבזבז…
יום אחד הוא גילה על השולחן מכתב מביטוח לאומי על חיסכון לכל ילד. קרא ושמח גם לשמוע שכל חודש נחסך לו 100 שח. מאז, כל פעם שבא לו משהו שאין לו מספיק כסף עבורו, הוא אומר: לא נורא, בגיל 21 יהיה לי יותר מ20 אלף שקל ?
חשיבה לטווח רחוק