פתאום זה נפל עליה
אנחנו מכירות כבר די הרבה שנים. יש לנו חברה משותפת.
במהלך השנים שמעתי עליה מהחברה המשותפת. אני מניחה שגם היא שמעה עלי. וזהו.
לפני מספר חודשים היא פנתה אלי וביקשה שנשוחח בטלפון.
סיפרה לי שהיא מתגרשת.זה נפל עליה כרעם ביום בהיר. לא חשבה שזה יקרה להם.
היא ידעה שהעניינים לא מדהימים אבל האמינה שככה זה אצל כולם, שחיקה של החיים.
2 ילדים בחטיבה ובתיכון, קריירה מינימלית שלא ממש נסקה במהלך השנים כי השקיעה את עצמה בטיפול במשפחה ובילדים ובשתי תקופות רילוקיישן מטעם העבודה של בן הזוג.
"אני חייבת להיערך כלכלית, רוצה לחיות ברמת חיים טובה כמו שהתרגלתי עד היום " היא אמרה לי.
תוכנית כלכלית – מה זה?
נפגשנו מספר פעמים.
ביקשתי ממנה שתעשה בדיקה ותבין כמה משק הבית שלהם מוציא. על הכל – דיור, ביגוד, אוכל, תקשורת ועוד ועוד.
ישבנו יחד והכנו מיפוי מסודר של כל מה שיש להם – דירה מפנקת, נכסים פיננסיים בבנק, משכורות, מכוניות.
הקשבתי קשב רב לדברים שהוא הציע לה במהלך פגישות הגישור – כמה כסף, מכירת הדירה או הישארות שלה בה עד שהילדים ישתחררו מהצבא ועוד ועוד הצעות שעלו בשיחות עם המגשרת.
הקשבתי לדברים שהיא אמרה שהיא רוצה – המגורים, הילדים, העבודה שלה, החיים שלה אחרי הגירושין.
הכנתי לה 3 תרחישים אפשריים – בכל אחד מהן פירטתי כמה כסף יהיה לה, כמה תעלה לה המחיה היומיומית כמה תצטרך לצמצם וכיצד אני מציעה לה לעשות את זה.
להתגרש זה לא פשוט. העניין הכלכלי קשה שבעתיים. פתאום צריך ללמוד להסתדר עם פחות וזו משימה לא פשוטה בכלל.
הכי חשוב לא להיות תלויה כלכלית במישהו אחר
דיברנו המון על כך שהכי חשוב שלא תהיה תלויה בו כלכלית. שתבין איך היא יכולה להגדיל הכנסה ותצא לדרך בכל הכוח.
היא הקשיבה, הביעה חששות אבל התחילה לפעול.
בדקה במקום העבודה שלה אם אפשר להגדיל את המשרה שלה וקיבלה תשובה חיובית.
אח"כ דיברנו על דברים שיוכלו ליצר לה הכנסה נוספת בזמנים הפנויים שלה. עלו המון רעיונות שהיא מיד התחילה לפעול כדי לממש אותם.
הסכם בתקופת הקורונה
ואז הגיעה הקורונה. הרגעתי אותה. למזלה היא המשיכה לעבוד. שגרה היא עניין מבורך בוודאי בתקופות של חוסר וודאות
בשבוע שעבר התקשרה לספר לי שהם חתמו על ההסכם. היא נשמעה רגועה. יודעת בדיוק מה צפוי לקרות עכשיו ויש לה תוכנית ברורה ומסודרת לשנים הקרובות. סיפרה לי שבן הזוג אמר לה שהיה מופתע ומאוד מעריך את הגישה שלה ועד כמה היא היתה "על זה" במיוחד כי במהלך כל השנים המשותפות שלהם עניין הכסף פשוט לא עניין אותה.
אני לא מאמינה במלחמות, רק בשיח מכבד שמביא תוצאות טובות יותר. תמיד
את הפוסט הזה כתבתי כבר לפני זמן מה. חיכיתי איתו ולא פרסמתי. שאלתי את עצמי מה בעצם אני רוצה להגיד כאן.
אז הנה זה מגיע –
1. אני לא מאמינה במלחמות. חושבת ובטוחה שכל דבר ניתן לפתור בשיח ובעיקר בהבנה שצריך להסתכל גם על הצד השני.
2. אני ממש ממליצה לכל מי שמתגרשת, וגם למי שמתגרש 🙂 להתכונן.
3. תבינו שמה שהיה מבחינה כלכלית עד היום עומד להשתנות.
4. תפנימו את זה ותיערכו – לא במלחמות מי משיג יותר, כי אם יש ילדים בתמונה חייבים קודם לחשוב על רווחתם, אבל בעיקר בגישה ובתכנון ובהבנה שעכשיו זה בידיכם. תחשבו איפה מתייעלים וגם איך מגדילים הכנסה.
5. אחד הלקחים המרכזיים שלמדנו ממשבר הקורונה הוא שצריך להיות יצירתיים ושאפילו אם אנחנו שכירים זה לא בטוח כרגע שתהיה לנו עבודה. כולנו צריכים לחשוב איך אנחנו מגדילים הכנסה ומה בהתנהלות היומיומית שלנו אפשר לשנות.
ועוד משהו קטן – תחשבו קדימה לעוד 5 או 10 שנים
המזונות יסתיימו מתישהו כי הילדים גדלים. מי שבונה על המזונות צריכה לזכור את זה ולבנות את עצמה כך שתוכל לדאוג לעצמה ולילדיה כלכלית גם כשהמזונות יפסקו. אני מכירה מעט מאוד ילדים שיצאו מהבית בדיוק ביומולדת 21 והפכו להיות עצמאים לחלוטין. קחו בחשבון שיהיו עוד הוצאות.
תהיו עצמאיות, תחשבו תמיד על היום שאחרי. זה לא אומר שאתן חייבות לעשות קריירה מפוצצת – זה לא מתאים לכולן וזה לגמרי בסדר. עם זאת תדאגו שתוכלו לתמיד לחיות בצניעות ולדאוג בעצמכן לכ הצרכים שלכן.
והכי חשוב – תהיו מאושרים
קרן
16 באוגוסט 2020 12:26 (4 שנים לפני)בדיוק! מזל שהיית שם בשבילי ועזרת לי ״לקום על הרגליים״ מבחינה כלכלית
איה
16 באוגוסט 2020 16:44 (4 שנים לפני)אני כל כך שמחה שיכולתי לעזור. כיף
נורית
17 באוגוסט 2020 7:09 (4 שנים לפני)פוסט מעולה איה! והכל כל כך נכון.
איה
17 באוגוסט 2020 12:00 (4 שנים לפני)תודה נורית!